חברת אלעד איתי בע"מ ואח' נ' קורקוס ואח'

החלטה

סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אמנם מקנה לנפגע זכות בחירה בין תביעת פיצויים מוסכמים לבין תביעת פיצוי לפי סעיפים 10- 14 לחוק הנ"ל. במקביל, לפי פסיקת בית המשפט העליון, קיימת אפשרות להצטברות של פיצוי מוסכם עם פיצוי בגין נזק ממשי, כאשר מדובר בראשי נזק שונים והדבר מתאפשר לפי ההסכם (ע"א 628/87 חורי נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מו(1) 115 (1991); רע"א 7452/96 מדינת ישראל נ' חברה קבלנית האחים אהרון בע"מ, פ"ד נא(5) 874 (1998); רע"א 1474/04 נגבה חשבונאות נ' יניב ס.א. לבנין ופיתוח 1983 בע"מ (2005)).

עיון בהסכם בין הצדדים מעלה כי קיימת הוראה לפיה הוראות סעיף "הפרות ותרופות" (הכולל את הוראת הפיצוי המוסכם) אינן גורעות או מחליפות תרופות המוקנות בדין בגין הפרת חוזה, באופן שיכול לכאורה ליתן פתח לתביעת סעדים מצטברים. ברם, הוראת הפיצוי המוסכם אינה מתייחסת לראש נזק מסוים בלבד (ור' ע"א (חי') 338/06 דראל רם בע"מ נ' לזרח (2007), סע' 14) ובאופן מובנה חופפת לנזקים בפועל, משאין חולק כי נפגע אינו אמור לקבל פיצוי העולה על נזקו.

ברמה הדיונית, בכתב התביעה שכנגד תבעו התובעים שכנגד את הפיצוי המוסכם תוך טענה כי נזקם בפועל עולה משמעותית על פיצוי זה, העלאת טיעון של נזקים בפועל (לרבות נזק נטען של 614,000 ₪) וטיעון לפיו כל עסקה שתתבצע ביחס לנכס תניב הפסד מהטעמים שפורטו. בתביעה שכנגד נכתב כי היא מועמדת על גובה הפיצוי המוסכם מטעמי אגרה בלבד (והיא הועמדה על סך של 270,000 ₪, תוך ויתור לכאורי על מאות אלפי שקלים של נזק בפועל).

בנסיבות אלה, אין מקום למתן היתר לפיצול סעדים. הבקשה הרלוונטית הינה, לכל היותר, בקשה לתיקון כתב תביעה שכנגד. תשובתם של המבקשים (לתגובת המשיבים) כללה בקשה חילופית כזו, ועל בקשה זו יתאפשרו כעת תגובה ותשובה.

בשולי הדברים תצויין מורת רוחו של בית המשפט מהלשון הנקוטה בתשובת המבקשים לתגובת המשיבים, בסעיף 5, סוף שורה ראשונה (הדברים לא יצוטטו מפאת כבודם של הצדדים). לשון זו אינה מקובלת ואין לה הצדקה.

המבקשים מחוייבים בהוצאות המשיבים, בלי קשר לתוצאות הדיון, בסך 1000 ₪ בצרוף מע"מ.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תש"ע, 14 מרץ 2010, בהעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: